כהן נ' עו"ד סנדרוביץ

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש קמא שלא למחוק את התובענה מחוסר יריבות.

שמעתי את הבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור לגביה, והערעור הוגש על פי הרשות שניתנה.

אין מחלוקת בין בעלי הדין כי המשיב – התובע, הינו שותף במשרד עוה"ד ניסים משה, גרינקו, סנדרוביץ, עו"ד.

המשיב הגיש נגד המבקש תביעה לתשלום שכ"ט.

בבקשה למחיקה על הסף שהגיש המבקש, נגד המשיב, טען המבקש כי אין יריבות בינו לבין המשיב שכן אם מגיע שכ"ט, הרי הוא מגיע לשותפות. הואיל ואין המדובר בשותפות רשומה, הרי שאין המשיב שהינו, אחד השותפים בשותפות, יכול לתבוע בשם השותפות, אלא על כל שותף מהשותפים להיות צד לתביעה.

בענין זה מתבסס המבקש על האמור בספרו של אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה 10, עמ' 102, וכן בספרו של של ד"ר י. זוסמן, סדר הדין האזרחי מהדורה 7 עמ' 120.

בימ"ש קמא דחה את הבקשה למחיקה על הסף, שכן, הוצג בפני בימ"ש קמא אישור של השותפים, כי התביעה הוגשה בשמם, ועל כן על יסוד סע' 5 לחוק השליחות תשכ"ה-1965, רשאי היה המשיב לתבוע בשם כל שותף מהשותפים.

בבר"ע שבפני, חוזר ב"כ המבקש על הטענות שהעלה בפני בימ"ש קמא, ומוסיף כי אין המדובר בענין פורמאלי גרידא, שהרי אם המשיב יזכה בתביעתו, לא ברור כלל למי מהשותפים יהיה עליו לפנות כדי שישלם בהעדר פירוט בכתב התביעה מי הם השותפים.

הדבר גם עלול לפגוע בטענה של מעשה בי-דין עתידית.

ב"כ המשיב טוען כי אין פגם בהחלטת בימ"ש קמא, הדבר נובע , הן מהאישור שהציג בפניו החתום ע"י כל השותפים, ומפנה גם לפסה"ד שניתן בע"א 5466/97 יעקב עוזיאל, עו"ד נ' ש.א.ע. אבני ירושלים בע"מ, שם קבע ביהמ"ש העליון כי אישור כזה די בו כדי לעמוד בדרישות סע' 5 לחוק השליחות. הוא מפנה גם לאמור בסע' 1 ובסע' 58 לכתב התביעה.

דין הבר"ע להתקבל.

תקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעות כי על כתב התביעה לכלול את כל העובדות המהוות את עילת התובענה.

השאלה אם המשיב מייצג את השותפות אם לאו, דרושה טיעון מפורש כדי להקים עילת תביעה נגד השותפות ושותפיה. העובדה המפורטת בסע' 1 לכתב התביעה כי המשיב הינו שותף בפירמה, אין בה כדי ליתן בידו את הכח לתבוע בשם השותפות כאמור בסע' 5 לחוק השליחות.

לשם כך, היה עליו לפרט בכתב התביעה את אשר אישרו הם במכתב שהוגש לביהמ"ש בהליך של ביטול העיקול ושל המחיקה על הסף, קרי, כי הם מילאו את ידיו של המשיב לפעול עבורם.

פסה"ד בענין עוזיאל הנ"ל, אינו נכנס כלל לשאלה הדיונית של ניסוח כתב התביעה, דבר שהוא נושא המחלוקת בענייננו.

גם בסעיף 58 לכתב התביעה, לא ניתן למצוא מזור לפגם זה, שכן העתירה מתבססת על העובדות המופיעות בכתב התביעה בלבד, שכן בכתב התביעה לא פורטה העילה המקימה והמזכה את הסעד הנדרש.

גם הטענה הכלולה בסע' 15 לתגובת המשיב כי גם אם המדובר במשיב לבדו, די בכך כדי להעמיד עילת תביעה שכן סכום התביעה הועמד על סכום פחות מן המוסכם, אין בה כדי להועיל, שכן גם אם אלו פני הדברים יש לפרש זאת באופן מפורש, קרי לציין כי המבקש תובע מכח עצמו בלבד ולא בשם השותפות כולה.

שגה איפוא בימ"ש קמא בסוברו כי המכתב שהוגש, יש בו כדי למלא את דרישת היריבות.

יחד עם זאת, לא מצאתי כי דין התביעה להימחק מחוסר יריבות, שכן אין מוחקים כתב תביעה מקום שניתן לתיקון וזהו המקרה שבפנינו.